למה נעצרת בכל אדם הוא עולם
כל אדם הוא אלפי עולמות, לא ניתן ליצור שלמות באדם כל עוד האדם בעצמו מפולג לאלפי חלקים. וכל חלק כזה מקבל שילטון למספר רגעים וצועק 'אני'. אין אחדות באדם הדבר הראשון, שהאדם חייב לדעת: שהוא איננו אחד; הוא רבים. אין לו "אני" אחד קבוע שאיננו משתנה। ברגע אחד הוא איש אחד, ברגע שני הוא איש אחר, ברגע שלישי הוא איש שלישי, וכן הלאה, כמעט ללא קץ. האשליה של היחידות או של האחדות נוצרת באדם על-ידי הגורמים האלה: ראשית, על-ידי התחושה של גוף פיסי אחד; שנית, על-ידי שמו, שבמקרים רגילים נשאר תמיד אותו השם, ושלישית, על-ידי מספר של הרגלים מכניים, אשר נשתלו באדם על-ידי החינוך או נרכשו על-ידי חיקוי. הואיל ויש לו תמיד אותן התחושות הפיסיות, הואיל והוא שומע תמיד את אותו השם, הואיל והוא מוצא בתוך עצמו אותם הרגלים ואותן נטיות שהיו לו קודם-לכן, הריהו חושב, שהוא תמיד אותו האיש. למעשה אין אחדות באדם ואין בו מרכז שולט, אין בו "אני" קבוע. כל מחשבה, כל רגש, כל תחושה, כל משאלה, כל אהבה וכל שנאה היא "אני". ה"אני"ים האלה אינם קשורים זה לזה ואינם מותאמים זה לזה. כל אחד מהם תלוי בשינוי הנסיבות החיצוניות, ובשינוי הרשמים. אחדים מהם באים זה אחרי זה באופן מכני, ואחדים מופיעים תמיד כשהם מלווים על-ידי אחרים, אך אין בכך לא סדר ולא שיטה. פ.ד. אוספנסקי הפסיכולוגיה של התפתחותו האפשרית של האדם